עיצוב חלונות ראווה ומיצוב חללים - הפאנג שואי העסקי

בניגוד לשווקים הפתוחים, חלונות הראווה הפכו להיות כרטיס הביקור של כל חנות או רשת המכבדת את עצמה ואת לקוחותיה. החלון הוא כלי אסתטי ושיווקי ראשון במעלה שנועד להזמין אתכם פנימה לחנות כדי לבצע את הרכישה המתבקשת. כך עושים עיצוב שיגרום לכם לפתוח את הארנק.

טיול ברחובות צפון העיר בין החנויות, חושף שלל חלונות ראווה שנראה כאילו נוצרו כדי לקשט את הרחוב.
איך ולמה זה קורה? מתי החלו חלונות הראווה לקבל את תשומת הלב הראויה, בדומה למוצר הנמכר בתוך החנות?
לדברי ניר חנינה, מנהל מכללת MANIKEN לעיצוב חלונות ראווה, אפשר לדבר על חלון הראווה עוד מתקופת המקרא, באירוע מתן תורה. זהו האירוע הראשון בהיסטוריה בו הוצג פריט (לוחות הברית) על ידי סובייקט (משה) לצורך רכישה של סובייקט אחר (העם).  בתקופה זו חלונות הראווה אינם מהווים אלמנט אדריכלי ובאמצעותם נעשתה פעולת הצגת פריטים למסחר, כאשר הרוכלים הציגו את מרכולתם על שטיחיהם במטרה למוכרה.
התקדמות בהיסטוריה מראה כי ניתן לדבר על הצגה לראווה לאו דווקא במטרה למסחר בפריטים, אלא במטרה לשווק רעיונות. ניתן לקחת כדוגמא את ישו, שהציג עצמו לראווה במקומות ואופנים שונים מתוך מטרה "למכור" תפיסה ואמונה. 
בהמשך, בימי הביניים, קפא תחום המסחר. הדבר קרה כתוצאה מכך שהכנסייה שלטה ביד רמה ולקחה מהאדם הפשוט כל תוצרת שהוציא תחת ידיו. זה הביא לדיכוי הן של מחשבה והן של רצון ליצירה בקרב ההמון.
בתקופת הרנסנס חל שינוי: הכנסייה איבדה מכוחה, מחד גיסא, והאמנים החילוניים התחזקו, מאידך גיסא. ברגע שהאדם השתחרר מעול הכנסייה, והחל לפתח מחשבה עצמאית, החלו לצוץ רעיונות שונים. הרצון לממש את הרעיונות ולהביאם לידי ביטוי, הביא לתהליך של התפתחות טכנולוגית (דוגמא לכך היא התפתחות גלגל הטוויה), מה שהביא לתהליכי יצירה. ברגע שהייתה יצירה, היה מסחר. זה החזיר את תמונת המציאות בה קיים הצורך להציג פריטים לראווה למטרת מכירה.
גם בהמשך, בתקופת הבארוק, חלון הראווה כמציג פריטים עדיין אינו אלמנט אדריכלי. אולם, בתקופה זו מוצגים הפריטים בבתים: באותה תקופה בעלי הממון היו רוכשים פריטים (כגון חפצי אומנות) לאחר שהוזמנו מהאמן, ואלה היו מוצגים לראווה בבתיהם.  ז"א שההצגה לראווה הייתה בעצם לאחר רכישת הפריט.
בתחילת המאה ה-20 קמו תנועות חדשות וצצים אמנים שונים בעלי אמירה חדשנית בתחומים שונים כמו אמנות וארכיטקטורה (כגון: וורהול, מקינטוש, לה קורבוזיה).
בחצי השני של המאה, עם תחילת תקופת "ילדי הפרחים" נכנס לתודעה חופש הביטוי והדיבור.
השינויים הללו במציאות היומיומית, בדפוסי מחשבה שהיו מוכרים, ובתהליכי יצירה, משפיעים בין היתר גם על תרבות הצריכה: תרבות הצריכה התפתחה, הקנייה התחזקה כסטטוס וכסוג של בילוי.כל זה יצר כוח קנייה.
 חלק מהשינוי בתפיסה היה קנייה מתוך רצון ולא מתוך צורך. זה הביא יזמים ובעלי עסקים להתחרות אחד בשני על ליבו וכיסו של הלקוח הפוטנציאלי. אחת הדרכים לעשות זאת היא דרך חלון הראווה.
גם התפתחות האופנה בסוף המאה, הביאה להשפעה על מראה חלון הראווה שכעת הוא כבר אלמנט אדריכלי המוכר לנו: החלון "מבשר" על הזרמים שעתידים להגיע.
מה שרוצים או מה שצריך
לטענת חנינה, חלון ראווה טוב הוא חלון שגורם ללקוח לרכוש מוצר כי הוא רוצה, ולא כי הוא צריך: "העין קונה ראשונה", הוא מוסיף, ומדגיש שמכירת מוצר מתקיימת על ידי יצירת אווירה מתאימה.
התבוננות בתפקידו של חלון הראווה לאורך התקופות, מראה שבעבר תפקידו הוגדר בהצגת פריט לשם מכירה. היום, לעומת זאת, תפקידו התרחב: לא רק הצגת פריט, אלא הצגת אווירה, טרנדים, "אני מאמין" של החנות והשקעת מחשבה בלקוח, כאשר כל אלה מתורגמים להזמנת הלקוח לתוך החנות. תפקידו החדש של החלון כגורם "מזמין", הפך את ההשקעה בעיצוב לנושא חשוב, כדי שעובר האורח ייענה להזמנה דווקא מחלון זה ולא אחר.
מחקרים שנעשו קובעים כי לעובר אורח דרושות 2.5 שניות כדי שחלון הראווה ישפיע עליו להיכנס לחנות.
מה אנחנו מספיקים לראות בזמן הזה? תלוי מה מראים לנו...
ישנם מספר סוגים של חלונות ראווה:
1. אלה הנמצאים בתוך קניון, לעומת אלה הנמצאים ברחוב (ויוצרים סוג של תאטרון רחוב).
2. אלה המציגים כמות גדולה של מוצרים (מסחרי), לעומת אלה המציגים פריט או מרמזים עליו (קונספט).
3. אלה שמעוצבים כתפאורה (לדוגמה, "פשטות" ו"המשביר לצרכן"), לעומת אלה שנקיים לגמרי מעיצוב, ורק משמשים כחיץ בין החנות למרחב הציבורי, ולאפשר ללקוח לראות את פנים החנות. בשיטה זו המוצרים הם המוכרים את עצמם, להבדיל מדרך הצגתם (כדוגמת "סוהו" ו"סבון של פעם").
4. אלה שעיצובם מושפע מגורם נוסף (כמו סרט פרסומת), לעומת אלה שעיצובם מסוסס על חופש אמנותי (לדוגמה, "שטיחי כרמל").
בתהליך העיצוב נלקחים בחשבון אלמנטים כגון גודל החלון, מיקום, מבנה, תקציב, קולקציה, טרנדים מהארץ ומחו"ל, פרסומות של הרשת, נקודות מבט שונות אל החלון וקהל היעד. תפקידו של החלון להציג את אותם פריטים בדרכים שונות ובתרבויות צריכה משתנות.

לראש הדף

כיד הדמיון הטובה
הרעיון ראשוני ותהליך העיצוב משתנים ממעצב למעצב. להתבוננות מקרוב של חלונות ראווה, נבחרו מעצבים שחלונות הנוגעים לעיצוב הבית ואביזריו היא מנת חלקם.
רניה גבריאל, מעצבת המשביר החדש לצרכן.
המשביר החדש לצרכן רואה את חלון הראווה כאחראי על שיווק מסחרי. ככזה יוצגו בו מסרים שיווקיים של המשביר, לדוגמא מבצעים שונים. זהו תפקיד חשוב, כך שמוקדש לו תקציב מיוחד. אולם עיצוב מרהיב לא חייב להיות בזבזני, וייעשה תוך שימוש בפריטים שניתנים לשימוש חוזר.
החלון אחראי גם לתדמית בכך שמראה את הקשר הישיר בינו ובין החנות. הצגת הסחורה בחלון תלווה בסטייל ובתיאטרליות, מה שיגרום לכניסת הלקוח לחנות
הרעיון הראשוני לעיצוב מגיע מרוח התקופה, כגון עונות, חגים. לדוגמא, ראש השנה יראה עיצוב הכולל טקסטיל וכלי בית, ואילו חנוכה, הנתפס כחג ילדים, יציג אופנת ואביזרי ילדים. לרעיון מתווספת השפעה של עיצובים מהארץ ומחו"ל, המשולבת ביצירתיות של המעצבת.
דוגמא לכל האמור, הוא בחלון ראש השנה, בעיצוב שולחנות חג:
בגב החלון צוייר עץ בשלכת, כביטוי לעונת השנה. הרקע היה בצבע ירוק-פיסטוק שמשך תשומת לב, וכביטוי לצבע האופנתי שהיה בטרנד באותה עונה. כלי הבית שעל השולחן בצבעים לבן וזהב וקישוטי חרוזים, כביטוי לחגיגיות.
נוצרה במה תאטרלית שתפסה את תשומת לב הלקוח, והעבירה עוצמה וסטייל כתוצאה מהצגת מבחר ומגוון של פריטים.
שירן שפיר, מעצבת "סוהו"
התפיסה של שירן את חלון הראוה הוא כאוצרת, בכך שהיא אוספת פריטים ומקבצת אותם לראווה.
המחשבה בבסיס העיצוב היא כיצד לגרום לעובר אורח לעצור מול החלון. העיצוב מתחיל בבחירת קונספט, כגון חג, צבעים או עונת שנה. דוגמא לאחרון הוא הצגת פריטים כגון סירים ושמיכות.
חלונות הראווה של הסוהו ייחודיים בכך שבחלקם הם ריקים מעיצוב ומשמשים כמחיצה שקופה דרכה רואים את החנות. זה הופך את העיצוב לעיצוב חלל, ומשליך על תצוגת החנות: סידור הפריטים הוא לפי נושאים כמו מטבח, משרד, סלון. זה מביא את העין לקלוט פריט, להגיב אליו ולהכנס לחנות. זו בדיוק גישה המנוגדת ל"תפסת מרובה – לא תפסת".
לסוהו גם ויטרינות שנמצאות במרחק מהחנות, ומשמשות כחלונות ראווה קטנים. תפקידן לזמן את הקהל לחנות, ולהציג פריטים ייחודיים חדשים. אלה מעידים על התחדשות הקולקציה, ויש בכך גם מחשבה על הלקוחות הקבועים כאומרים: כמו שהחלון דינמי גם העיצוב דינמי.
העיצוב כולל צירוף תגיות מחיר ומפרט לצד כל פריט. זה נעשה במטרה להעביר מסר של פונקציונליות לצד אסתטיקה: אמנם הפריטים מעוצבים, אבל זה לא מוזיאון, זוהי חנות, אז  מותר לגעת להשתמש.
חלון מוצלח מוגדר ככזה שהקונספט הנבחר בא לידי ביטוי. תוצאות המבחן יהיו בכמות הלקוחות הנכנסים.
יהודית בר, מעצבת "חפצים" (עיצוב ויצור ריהוט, טקסטיל וכלים לבית)
כשיהודית בר מעצבת חלון היא מדברת על מידות נכונות. הכוונה: מה וכמה להראות.
הסקרנות שיוצר החלון, שלא מראה את כל החנות, היא זו שתגרום לעובר אורח להכנס. כמשל, אישה עם מחשוף מסקרנת יותר מאשר אישה ערומה לגמרי.
הגישה שלה היא להעביר אמירתה בשפה שהצופה יבין. ברגע שהדיאלוג מתאים לסביבה בה הוא מתקיים, הוא יהיה מוצלח. אזי תיווצר סקרנות אצל הלקוח, דבר שיביא לכניסתו לחנות.
דוגמא לכך הוא העיצוב האחרון שכלל הדפסה של פריטים על פוסטרים ענקיים שניתלו בחלון. בינם ובין הזכוכית מוקמו פריטים שמתאימים לתקופת העיצוב (כדוגמת פמוטים בחנוכה). בכך נוצר דיאלוג בין דו-מימד לתלת-מימד ומשחק של פרספקטיבות ואשליה. המשחק הזה הוא היוצר סקרנות אצל הלקוח.
כאן היא מתייחסת לצייר בראק שדיבר על תוכן שנמצא לא בדברים עצמם, אלא דרך הדברים.
העיצוב שלה מושפע מחו"ל בטענה שהמצאות בסביבה חדשה מביאה לפרספקטיבה אחרת על הדברים, שנותנת עומק. כמו כן מושפע העיצוב מהמיקום הג"ג של החנות וממבנה החלון.
דינה דור, מעצבת חלונות ראווה לרשתות שיווק כגון גולף, אמישראגז וסלקום.
תפיסת החלון כחוליה בשרשרת המכירות. הוא מוגדר ככרטיס הביקור של העסק ומבטא את הצרכים השיווקיים שבונים את התדמית העסקית שלו. מבחינה פונקציונלית, חלון טוב הוא חלון שמשלב הצגת פנטזיה עם מכירת פריטים. מבחינה עיצובית, חלון טוב הוא חלון שיש בו שלמות של צבע וסגנון.
דור טוענת שהיא מעודכנת בטרנדים באופן שוטף כדי להיות בעניינים. לדוגמא: חלון של אמישראגז שבו שילוב של מוצרי החברה בתוך העיצוב היפני שנחשב לטרנד בתקופת עיצובו.
בהשוואה לחו"ל, ישראל מתחילה לצמצם פערים עם מה שקורה בעולם. אגב, תמונות עדכניות מחו"ל מראות שגם שם תמונת המצב אינה אחידה: לצד עיצוב מושקע ואסתטיקה מפותחת (כדוגמת "גאלרי לאפייט" וחנות הבובות ברומא), ניתן למצוא חנויות שמציגות את מרכולתן כפי שהיא, כבדרך אגב (כדוגמת חנות המסגרות בפריז והחנות בפראג).
כשמדובר בעיצוב עצמו, תקציב מוגבל הוא סוג של אתגר. עם דמיון ויצירתיות אפשר להתגבר על מכשולים כספיים, ליצור יש מאין ולהציגו לראווה.

לראש הדף